תסמונת המתחזה , כפי שתוארה לראשונה על ידי קלנס ואיימס (Clance & Imes, 1978), מאופיינת בהטלת ספק מתמדת בהישגים אישיים והתחושה ש"ההתחזות" להצלחה תיחשף.  עפ"י הסטטיסטיקה 70% מהאנשים יחוו לפחות פעם אחת בחייהם תחושה של "התחזות". התסמונת נפוצה גם בקרב מטפלים במקצועות של בריאות הנפש. לעיתים היא מהווה מכשול משמעותי בקרב מטפלים, המחויבים לרגישות, מיומנות, וביטחון רב בארגז הכלים המקצועי שהם מנחילים.

סיבות להתפתחות התסמונת

1. פרפקציוניזם: זהו הוא גורם סיכון משמעותי להתפתחות התסמונת, שכן אנשים מציבים לעצמם סטנדרטים בלתי ניתנים להשגה או יתר מוטיבציה, דבר הגורם לקריסה תחת הלחץ להיות מושלמים.
2. תפיסות מגדריות: מחקרים בתחום הראו כי תפיסות מגדריות מסורתיות עלולות להגביר את הלחץ על נשים להצטיין בכל תחומי החיים, ובמיוחד במקצועות טיפוליים. המחקר מראה כי נשים רבות חוות ציפיות חריגות להתחייבות הן למשפחה והן לקריירה, דבר המגביר את תחושת ההתחזות.
3. השוואות חברתיות: לפי תאוריית ההשוואה החברתית של Festinger (1954), אנשים מרגישים צורך מתמיד להעריך את עצמם על ידי השוואה לאחרים, דבר שמזין את תחושת חוסר ההתאמה כאשר המידע הנגיש חלקי או מעוות.
4. מעברים מקצועיים – מחקרים הראו שמעברים למקצועות או תפקידים חדשים יכולים להגביר את תחושת חוסר הכשירות, במיוחד כאשר אין תמיכה מספקת מארגון העבודה או ממסגרת חינוכית קודמת.

תסמונת המתחזה בעולם הטיפול

כשמדובר בתסמונת המתחזה בעולמות הטיפול, ישנם מאפיינים נוספים  שמייחדים את התחום:

1. תחושת אחריות כבדה: המטפלים לעיתים תכופות מרגישים שהחובה להצליח היא עליהם בלבד, וכל טעות אינה מתקבלת בסלחנות. תחושה זו מובילה לסטרס מתמשך והשפעה פסיכולוגית מכבידה.
2. תחום הטיפול הוא תחום מתחדש ומתפתח, לכן יכולה להיווצר תחושה בקרב מטפלים שהם לא יודעים מספיק, או לא למדו מספיק .
3. בידוד מקצועי: מטפלים רבים עובדים בסביבות של בידוד יחסי, דבר התורם לחוסר תמיכה בעבודה ומשפיע על שביעות הרצון מתפקודם היום-יומי.
4. ביקורת עצמית גבוהה: הציפייה לשלמות בעבודה טיפולית גוררת ביקורת עצמית שמעצימה את תחושת חוסר הביטחון כאשר הסטנדרטים אינם מתממשים.

למה התחושה ש"את לא יודעת מספיק" היא איננה גזירת גורל?

בעולם הטיפול, הצורך בלמידה מתמשכת הוא לא חולשה – אלא יתרון.

התובנה שיש עוד מה ללמוד, איננה שוללת את הכשירות הנוכחית, אלא מדגישה את העובדה שהמטפלת נמצאת בתהליך מתמיד של צמיחה מקצועית.

אפשר בו בזמן  להחזיק בשני נרטיבים:

1. אני מספיק טובה כרגע – הידע והמיומנויות הקיימים שלי מסייעים לי להעניק טיפול מקצועי ויעיל.

2. יש לי עוד לאן להתפתח – העולם הטיפולי משתנה כל הזמן, ולכן אמשיך ללמוד ולהעמיק, מתוך מחויבות למטופלים שלי.

אסטרטגיות נוספות להתמודדות

1. הכרה והתמודדות: יש חשיבות בהכרה בכך שהתחושות הן חלק מהתסמונת ולאו דווקא משקפות את המציאות. תובנה זו עוזרת להפחית את ההשפעה הפסיכולוגית של התסמונת.
2. שיתוף ושיחה: שיחות פתוחות עם קולגות וסובבים אחרים מספקות פרספקטיבות חדשות ומקטינות את תחושות הבידוד.
3. תיעוד והערכה ניתן ניהול יומן הצלחות שבו מתועדים הישגים קטנים וגדולים כאחד, על מנת לחזק את תפיסת הערך העצמי.
4. פעלו יותר מתוך שיתוף פעולה וחשיבה על תרומתכם הייחודית לחברה ופחות מתוך השוואה לאחרים . ההתקדמות וההתפתחות היא ביחס לעצמיכם. תרומה לחברה ושיתוף פעולה יגבירו את תחושת הערך שלכם.
5. התבוננו על עצמיכם כמי שיש לו ערך ייחודי שהוא יכול להעניק לאחרים ומתוך ידיעה שהידע שלכם יכול לשנות חיים של אנשים. אתם לא נמצאים במרכז, אלא הידע  שלכם והיכולת לעזור.
6. טפחו ציפיות ריאליות- אתם לא "תצילו את העולם", אך תוכלו לסייע לאנשים עם הידע והנכונות להיות שם עבורם. גם אם לא תצליחו עם כולם, עדיין תוכלו לסייע למטופלים שאתם נכונים להם והם לכם.
7. אתגור מחשבות שליליות: תהליכי CBT או אימון ממוקד, מאפשרים שינוי במבנה המחשבה והתנהלות מיטיבה יותר במקרים של חשיבה שלילית וחוסר ביטחון עצמי.
8. קבלת הדרכה ומשוב – מציאת עוגנים מקצועיים, כמו הדרכה פרטית קבועה, הדרכה קבוצתית, או קבוצת עמיתים מעניקה בטחון ומבטיחה שיפור מתמיד
9.  האמונה שהשילוב בין הכשרה מקצועית מקיפה ומוכרת, יחד עם כוונה טובה ולמידה מתמשכת, מבססים יכולת מקצועית מספקת שיכולה להיות מקור לביטחון.
10. ואם אחרי כל זה, אתם מרגישים שבאמת חסר לכם ידע ספציפי שחוסם אותכם מלהרגיש מקצועיים- תהיו פתוחים ללמידה חדשה, מתוך מודעות וגבולות לעצמכם.

סיכום

תסמונת המתחזה היא אתגר שכיח בקרב מטפלים. התסמונת מציבה אתגרים רבים בפני מטפלים רבים אך ניתן להתגבר עליה באמצעות טכניקות שונות. בהנחה שאת בעלת הכשרה מקצועית מוכרת, בראש ובראשונה ביכולתך לשנות את הסיפור הפנימי. במקום לומר "אני לא יודעת מספיק", נוכל לחשוב: "אני יודעת הרבה, אני יכולה לעזור למטופלים ויש לי עוד מה ללמוד, זה חלק מהמקצוע". בנוסף לכך, הכרה במציאות, שיתוף קולגות, איתגור החשיבה ותמיכה בהדרכה יוכלו לסייע למתן את הביקורת העצמית ותחושת ההתחזות. החזקה של תחושה ש"אני מספיק טובה", לצד שאיפה להמשך צמיחה, מאפשרת לשמור על איזון רגשי, מקצועי ואישי  ולספק טיפול איכותי ומשמעותי.