גזלייטינג הוא תופעה מניפולטיבית הנמצאת במרכזם של מערכות יחסים פוגעניות רבות. מדובר בדפוס של מניפולציה פסיכולוגית שמטרתה לערער את תפיסת המציאות של הקורבן, לפגוע בביטחונו העצמי ולשלוט בו. במאמר נדון במשמעות התופעה, מאפיינים, דרכי זיהוי ואפשרות להתמודדות וטיפול.

מה מקור המונח גזלייטינג?

המונח "גזלייטינג" שאוב ממחזה משנות ה-30 שהפך לסרט בשנות ה-40 (Gaslight). בסיפור, גבר מנצל את אמונה של אשתו כדי לערער את תפיסת המציאות שלה. הוא משנה פרטים קטנים בסביבתם, כמו עמעום תאורת הגז, ובמקביל מכחיש את מעשיו. מטרתו היא לגרום לה לפקפק בעצמה ובשפיותה. טכניקות אלה הן הבסיס לתופעת הגזלייטינג, שממשיכה להיות נפוצה במערכות יחסים.

מהו גזלייטינג במערכות יחסים?

גזלייטינג הוא סוג של מניפולציה פסיכולוגית שבה צד אחד מערער את תפיסת המציאות של הצד השני כדי לשלוט בו ולהשתמש בו, בין השאר לויסות תחושת הערך העצמי. הגזלייטינג מבטא דפוס  מרכזי ביחסים בהם קיימת אלימות נפשית.

המונח "גזלייטינג" מבטא רעיון של גזל – גניבה. אולם כאן מדובר לא בגניבת חפצים, אלא ב"גניבת הדעת", בשלילת תחושת המציאות של הקורבן, באופן שמערער את היכולת להאמין בהיגיון ובצדק שלו עצמו.

גזלייטינג מתרחש לעיתים קרובות במערכות יחסים זוגיות, משפחתיות, חברויות ואפילו במקום העבודה.

התהליך המניפולטיבי הזה כה עוצמתי, עד שהקורבן עשוי להאמין שהגזלן צודק ושתפיסתו אכן שגויה. הוא מתחיל לפקפק בעצמו, לוקח על עצמו את האשמה למצב, ואף מוצא צידוקים להתנהגותו הפוגענית של הגזלן (דוגמא לכך "הוא לא אדם רע… קשה לו להתמודד עם רגשות"). מדובר בנזק פסיכולוגי משמעותי, שיש שמשווים אותו לרצח נפשי.

הכריזמה וההתנהלות של הפוגע

פוגע המשתמש בגזלייטינג יכול להיות כריזמטי מאוד, להישמע בטוח בעצמו ואף חד-משמעי בדבריו. יש שיתארו אותו כאדם בעל קשם אישי רב. רבים מהפוגעים עשויים להיות אנשים בעלי משרות מכובדות, בהם גם טייסים, רופאים, פסיכולוגים, עורכי דין ועוד. התכונות הללו מגבירות את הבלבול של הקורבן, שמתקשה להתמודד עם אמירות כה נחרצות מצד אדם שנראה  "מקסים" ו"כל כך בטוח בעצמו". לעיתים קרובות, הפוגע משדר סמכותיות ומרוחק רגשית, מה שגורם לקורבן להרגיש שהוא אינו יכול להיאבק מולו או לערער על טענותיו. המשמעות שאם אדם סמכותי אומר בביטחון רב שמשהו לא קרה, הנפגע יכול להתערער ולא להיות בטוח, מהי מציאות הדברים.

בעת ביצוע המניפולציה, הפוגע עשוי להפגין קור רגשי ולעיתים אפילו אטימות מוחלטת כלפי רגשותיו של הקורבן. התנהגות קרה זו יוצרת תחושת ניכור ומעצימה את תחושת חוסר האונים אצל הקורבן. התוקף, לעומת זאת, נראה כמי שלא מושפע כלל מהשיח הרגשי, מה שמקשה עוד יותר על הקורבן להרגיש שיש לגיטימציה לרגשותיו או לתחושותיו.

דוגמאות לגזלייטינג במערכות יחסים

ישנם משפטי גזלייטינג שנאמרים כתגובה לדברים שהקורבן אומר שקרו ושמערערים על נכונותם או אמינותם. למשל:

הכחשת מציאות ברורה:

הקורבן: "אמרת אתמול שתבוא הביתה מוקדם"

התוקף: "לא אמרתי דבר כזה. את מדמיינת."

ערעור רגשות:

"את כל כך רגישה. אף אחד אחר לא היה נעלב מזה."

"את היסטרית", "זה בראש שלך".

האדרת מצבים קטנים:

"איך את לא זוכרת איפה שמת את המפתחות? את מתחילה לשכוח דברים כל הזמן."

שימוש בציניות, התנהגות מבטלת או מזלזלת או "בדיחות" פוגעניות:

"את לא באמת חושבת שמה שאת אומרת הגיוני, נכון? סתם צוחק, אבל תחשבי על זה."

האשמה סמויה:

"הייתי חייב לשקר לך, כי את לא יכולה להתמודד עם האמת."

"בגלל שאת לא דואגת שהילדים יהיו בשקט כשאני ישן, גרמת לי לצאת מהכלים"

הצגת מציאות אלטרנטיבית:

"האירוע ההוא שבו טענת שנפגעת? זה לא קרה בכלל ככה. זה היה משהו אחר לגמרי."

הסתה:

הקורבן:" איך אתה יוצא לחופשה עם חברים, כשאני רק מתאוששת מלידה וזקוקה לך בבית"

התוקף: "את ככה כי את לא יודעת לנהל את הבית והילדים כמו שצריך, אני גמור מהעבודה וזקוק לחופש"

הצגת המצב הנפשי של הקורבן כסיבה שנועדה לערער על האמינות שלו

"ההריון / הורמונים שיבשו את כושר השיפוט שלך", "אתה צריך טיפול נפשי דחוף", "את הוזה", את לא נורמלית וכו'.

סימני אזהרה לגזלייטינג

היות במדובר באלימות נפשית שאיננה נראת לעין, חשוב לשם לב לסימני האזהרה:

1. בלבול מתמיד: תחושת חוסר יציבות בתפיסת המציאות. לעיתים קרובות הקורבן שואל את עצמו, "אולי אני טועה? "אולי אני רגישה מידי?"
2. פגיעה בביטחון העצמי: חוויה של פיחות הדרגתי בתחושת הערך העצמי, עד למצב שבו הקורבן מתחיל להאמין שאינו כשיר להחליט בעצמו.
3. חוסר בטחון ביחסים: תחושה של "רכבת הרים" רגשית, צורך "ללכת על ביצים" ליד בן הזוג, כדי לנסות ולהימנע מפגיעה.
4. האשמה עצמית מוגברת: הקורבן מוצא את עצמו מתנצל ומרגיש שאינו ראוי או "שלא עושה מספיק".
5. תחושת חרדה ובושה: הקורבן מסתיר התנהגויות של התוקף מחבריו ובני משפחתו מתוך תחושת בושה או רצון להימנע מהסברים.
6. התשה נפשית: מערכת היחסים דומה למלחמת התשה ארוכה, בה הקורבן מרגיש חסר כוחות, חסר אמונה בעצמו.
7. שינוי פנימי עמוק: תחושה של אובדן עצמי – מי שהייתם לפני הקשר ואיך שאתם תופסים את עצמכם היום אינם דומים.
8. התנהלות רגשית קרה מצד התוקף: תחושה שהאדם מולכם אטום לחלוטין לרגשותיכם ואינו מושפע מטענותיכם, דבר שמחזק את תחושת התסכול וחוסר האונים.
9. אין לקיחת אחריות על המעשים – מניפולציות חוזרות ונשנות- אם תנסי לעמת את התוקף עם הפגיעה, הוא יחריף את הפגיעה ולרוב יאשים אותך.

עוד בקישור על נורות אזהרה בזוגיות

"אני אשה חזקה אין סיכוי שמישהו יפגע בי"

איך להתמודד עם גזלייטינג?

בראש ובראשונה חשוב להבין את הסיטואציה: בשל האופי האמפתי של הנפגעות והבלבול שהן חשות ביחס לפגיעה – גזלייטינג זו לא מניפולציה שאפשר להשלים איתה. יתכן שהפוגע הוא קורבן בעצמו ועבר חוויות חיים מורכבות, אך אין זה אומר לעולם שיש לו לגיטימציה לפגוע באחרים.

1. זיהוי והכרה בבעיה: להבין שמתרחשת מניפולציה פסיכולוגית ולתעד מצבים שבהם אתם חווים ערעור או בלבול.
2. חיזוק עצמי: לעבוד על תחושת הערך העצמי באמצעות שיחות עם חברים, בני משפחה וטיפול מקצועי .
3. הצבת גבולות: קביעת כללים ברורים לגבי מה מקובל ומה אינו מקובל בהתנהלות מול התוקף.
4. קבלת תמיכה חיצונית: שוחחו עם חברים קרובים, משפחה או מטפל מקצועי כדי לקבל פרספקטיבה חיצונית ולחזק את תחושת המציאות.
5. בחינת הקשר: במקרים חמורים, כדאי לשקול ניתוק הקשר או הפחתת התלות בו.

לסיכום

גזלייטינג הוא דפוס התנהגות מניפולטיבי ומזיק שעלול לערער את תחושת העצמי ואת הביטחון הרגשי של הקורבן. תוקפים כריזמטיים וחד-משמעיים, הנראים קרי רגש ואטומים, מבלבלים ומעצימים את חוויית הערעור. זיהוי התופעה הוא הצעד הראשון בהתמודדות, ולכך ניתן להיעזר בתמיכה מקצועית, תיעוד אירועים, ושיתוף הסביבה הקרובה. חשוב לזכור שיש דרכים לשבור את המעגל, לשוב לשליטה במציאות ולבנות מחדש חיים בריאים ומספקים.