הורות נרקיסיסטית מתאפיינת בתשומת לב מופרזת לצרכים האישיים של ההורה, פעמים רבות תוך התעלמות מהצרכים הרגשיים של הילד. הילד מוצא את עצמו במצב שבו הוא מרגיש שהוא חייב לרצות את ההורה כדי לקבל את אהבתו ותשומת ליבו. הקשר עם ההורה הוא אחד הגורמים המרכזיים שמעצבים את ההתפתחות הרגשית והנפשית שלנו, וכשמדובר בהורה עם נטיות נרקיסיסטיות, הצרכים הרגשיים שלנו עשויים להתפספס, והתוצאה יכולה להיות פגיעה עמוקה.
אזהרת טריגר: המאמר הזה עשוי להיות קשה לקריאה לאנשים מסוימים. לפעמים קשה להבין שההורה, שמצטייר כדמות שמיועדת להעניק לנו אהבה ותמיכה, יכול להיות גם זה שפוגע. חשוב לציין שאין כאן שום אשמה כלפי הילד וגם לא כלפי ההורה. ההורה שפוגע בעצמו פעמים רבות הוא אדם שנפגע בעבר או חווה הורות לא מיטיבה בעצמו, ולכן קשה לו לפתח את הכלים להיות הורה מיטיב. התמונה מורכבת, והכוונה כאן לא להיכנס להאשמות, אלא להכיר בתופעה ולספק כלים איך להתמודד עם ההשפעות שלה.
הערה חשובה:
איך מתבטאת ההורות הרעילה?
הורות נרקיסיסטית לא תמיד נראית מזיקה במבט ראשון. לפעמים דווקא להיפך. ההורה הפוגע יכול להיות הורה שנראה דואג, מסור ומשקיע ואוהב אך האהבה הזו מותנית בהישגים של הילד. לדוגמה : ילד שיזכה להערכה ואהבה מהוריו, בתנאי שיקבל ציונים גבוהים, או יבחר במסלול חיים שיהיה לטעמם. אין לילד ערך בזכות עצמו, אלא בזכות הישגיו והעובדה שהוא "ילד טוב" שעושה את רצון הוריו.
כמה סימנים נוספים למניפולציות:
- ביקורת ועלבונות: לעיתים ההורה יתקוף את הילד בצורה עקיפה, בצורת "עקיצות" או ביקורת שפוגעת בו, אפילו שלא תמיד ברורה הסיבה. למשל "למה את לא לובשת בגדים נשיים יותר".
- חיזוק התלות בהורה: לעיתים ההורה ישתמש בכסף או מניפולציה רגשית כדי לשמור על הילד קרוב אליו.
- האשמת הקורבן: כשאתה מעלה כעס או מציין משהו שפוגע בך, ההורה יגיד שאתה "לא מבין נכון" או שאתה פשוט "רגיש מדי".
- אי לקיחת אחריות: ההורה לא יקבל את טעויותיו. אם קורה משהו לא טוב, הוא יגיד שזה "לא קרה בכלל" או שאתה "מגזים". לפעמים עד שתרגיש מבולבל ולא מבחין בין המציאות לדמיון (גזלייטינג).
- הצבת גבול תגרור יצרת רגשות אשם: הקשבה לצרכים שלכם, תגרום למניפולציות רגשיות (למשל אם תבחרי לסוע בסופ"ש, יכולה לעלות טענה של "איך את משאירה את אמא ואבא לבד בשבת").
- קיימת ציפייה, לפעמים לא מדוברת, שתפעלו בדרכו של ההורה, גם אם לא מדובר ברצון האמיתי שלכם. למשל הסללה ללימודים מסוימים, רכישת מקצוע, מגורים בקרבת ההורים.
- השוואות חוזרות ונשנות בין אחים/ נכדים – "למה אתה לא כמו…". כמו כן יכול להיווצר דפוס של יצירת "מחנות" או "סיכסוכים" בין האחים, במטרה לשלוט בסיטואציה ובהם.
-
שימוש בילד כאמצעי להאדרת עצמי: ההורה מעודד את הילד להצטיין במטרה להציג אותו כ"נכסים" או "הישגים" שיגרמו להורה להרגיש טוב עם עצמו, ולא מתוך רצון לטובתו של הילד.
איך זה משפיע על הילד?
ילדים להורים נרקיסיסטיים עשויים לחוות את ההתמודדות עם כעסים פנימיים, תחושת חוסר ביטחון עצמי, בלבול ופחד תמידי מהתסכול של ההורה. ילדים אלה מפתחים לעיתים:
- חוסר ביטחון עצמי והערכה עצמית נמוכה: תחושת "לא מספיק טוב". ההערכה תלויה בהישגים חיצוניים או בריצוי ההורה.
- קשיים ביצירת קשרים בין-אישיים: פחד ממחסור באהבה.
- שחזור קשרים רעילים: לפעמים ממהרים להתאהב, כדי למלא חסך קדום, אך "נבלעים" בתוך קשר שואב, בו הם נמצאים בתפקיד ה"המרצים" ואין מקום לצרכים שלהם.
- חרדה או דיכאון: חוויות של דחייה.
- קושי בהצבת גבולות: חוסר היכולת להעמיד את הצרכים שלהם במקום.
- קושי בהבנה וביטוי רגשות: ילדים להורים נרקיסיסטיים עלולים ללמוד להדחיק או להמעיט בהבעת רגשותיהם, כי ההורה לא מקשיב להם או לא מכבד את רגשותיהם, מה שיכול להוביל לחסמים רגשיים בבגרותם.
- תחושת נטישה או בידוד: משום שההורה נוטה להיות מרכזי בעצמו ולא נותן מקום לרגשות הילד, הילד עלול להרגיש לבד או נטוש, גם בתוך משפחה וגם בקשרים בהמשך החיים.
- צורך בהשגת שלמות או הישגים: ילדים עשויים להרגיש צורך תמידי להוכיח את עצמם או להיות מושלמים כדי לקבל תשומת לב חיובית או אישור מההורה, מה שיכול להוביל ללחץ יתר ולתחושת חוסר סיפוק.
- הפנמת דינמיקות של שליטה ומניפולציה: לעיתים, הילדים עלולים להפנים את דפוסי ההתנהגות של ההורה, ולפתח נטייה לשלוט או לתמרן את הסביבה, מתוך חוסר מודעות לדינמיקות הלא בריאות.
מה אפשר לעשות?
ההתמודדות עם הורות נרקיסיסטית היא מורכבת, אך יש כמה צעדים שיכולים לעזור:
- הכרה במציאות: חשוב להכיר בכך שההתנהגות של ההורה לא בריאה. זהו צעד ראשון בדרך לשחרור עצמי.
- הצבת גבולות בריאים: חשוב ללמוד להכיר את הצרכים האישיים ולוודא שהגבולות נשמרים ובכך תהיו פחות מופעלים מהמניפולציות.
- עבודה על קבלה עצמית: זו עבודה מתמשכת, שבה לומדים לא לחפש אישור מההורה ולהרגיש טוב עם עצמנו.
- עיבוד רגשי: עבודה עצמית או טיפול רגשי יעזרו לתת תוקף לתחושות, להתמודד עם האבל והתחושות הקשות על ההורות שחוויתם ועדיין אולי חווים.
- קבלת הסיטואציה – הבנה שההורה לא ישתנה, שהוא אולי גם חווה הורות לא מיטיבה, אך יש באפשרותכם לשנות את נקודת המבט, ללמוד לווסת את עצמכם, לחזק את תחושת הערך ולהתמודד בצורה יעילה יותר עם המורכבות.
- פיתוח קשרים בריאים: חשוב לבנות קשרים חיוביים ותומכים מחוץ לבית.
לסיכום:
הורות נרקיסיסטית יכולה לפגוע עמוקות בילד ולהשפיע על תחושת הערך העצמי שלו לאורך זמן, גם בחייו הבוגרים ואף לאחר פטירתו של ההורה הפוגע. למרות שההורה עשוי לא להיות מודע להשלכות של מעשיו, הילד ימצא את עצמו לעיתים במאבק מתמיד להוכיח את אהבתו, לפעמים במחיר של פגיעה רגשית עמוקה. באמצעות טיפול מתאים ועבודה אישית, ניתן לקבל כלים ולהתמודד עם תחושות הכעס והאובדן וללמוד לחיות לצד הסיטואציה, ופחות להיות מופעלים רגשית ממנה.
קריאה נוספת: ילדות של נסיכה – דנית בר