הורות היא אחת המשימות המורכבות והמרגשות שיש, אבל גם אחת המבלבלות ביותר. בעידן של שפע מידע ומומחים, הורים מוצאים את עצמם נקרעים בין גישות סותרות, טרנדים חולפים ומערבולת של עצות.

כאן מגיעה השאלה הגדולה: האם באמת כל תשובה חייבת לבוא ממומחה? או שההורים עצמם – שמכירים את ילדיהם יותר מכל אחד אחר – כבר מחזיקים ברוב התשובות?

ברור שמומחים הם חשובים: הדרכת הורים יכולה להעניק פרספקטיבות חדשות, ידע וכלים מקצועיים. ההדרכה חשובה גם למנוע צורך בטיפול בעתיד, אבל היא לא האופציה היחידה.

אבל חשוב לזכור שהמטרה של הדרכה כזו אינה להחליף אתכם כהורים, אלא לעזור לכם להתחבר מחדש לקול הפנימי שלכם.

למה הדרכת הורים כן חשובה – ולמה היא לא התשובה היחידה

הדרכת הורים  יכולה בעיקר לעזור במיוחד בשלבים המוקדמים של הילדות, לפני שמתחילים להצטבר קשיים מורכבים. עם זאת, חשוב לזכור שגם ללא הדרכה, ההורים הם המומחים הגדולים ביותר לילדיהם.

האינטואיציה ההורית שלכם – החיבור העמוק הזה לילדים שלכם – היא המצפן הכי מדויק שיש לכם. במקביל להדרכה או בלעדיה, החיבור הפנימי הזה יכול להיות הכוח המניע שמוביל אתכם לגדל ילדים חזקים, מאוזנים ובטוחים בעצמם.

הערכים שלכם הם הבסיס להחלטות ולפעולות

לפני שאתם שואלים "מה נכון לעשות?", נסו להתמקד בשאלות הגדולות:

• איזו אווירה אני רוצה בבית שלי?
• איזה סוג מבוגר הייתי רוצה שהילד שלי יהיה?
• איזה הורה אני רוצה להיות עבור הילד שלי?
• מה מתאים לנו כמשפחה? כל משפחה היא ייחודית. מה שעובד אצל אחרים לא בהכרח מתאים לכם.
• מה הייתי רוצה שיזכור ממני ומהבית שלנו בעוד 20-30 שנה?

ילדים אולי לא זוכרים את כל מה שאמרתם או עשיתם, אבל הם תמיד זוכרים את האווירה ששררה בבית. האם הבית היה מקום בטוח? שמח? תומך? ילדים שגדלים בסביבה כזו לומדים מהי אהבה, מהי תקשורת בריאה ומהי תחושת ערך עצמי.

דמיינו את הילד שלכם כמבוגר:

• האם הוא יהיה אדם שיודע להתמודד עם קשיים, או אחד שמתפרק מול כל מכשול?
• האם הוא יידע לפתור בעיות, לקחת אחריות ולפעול ביצירתיות?
• איך הוא יתמודד עם אכזבות?

התשובות לשאלות האלו קשורות לא רק למה שאתם אומרים לילדיכם, אלא גם לאופן שבו אתם מגיבים אליהם.

האדם שהילד שלכם יהפוך להיות מתחיל להיבנות עכשיו

חשוב לזכור: תפיסות העולם של הילד מתגבשות כבר בגילאים המוקדמים מאוד, עוד לפני שלב הדיבור. מה שאנחנו כהורים עושים בשנים הראשונות, משפיע באופן משמעותי על האדם שהוא יהפוך להיות.

לדוגמה, אם בכל פעם שהילד מבקש משהו אנחנו מיד מספקים לו את מבוקשו, הוא ילמד שהעולם תמיד יפעל לפי רצונותיו. אבל המציאות, כמובן, שונה. כשהוא ייתקל באכזבות או יידרש להשקיע מאמץ, הוא עלול להרגיש מרומה ומתוסכל. כדי למנוע זאת, חשוב ללמד אותו שהחיים כוללים רגעים של מאמץ, המתנה והתמודדות – ודווקא מתוך הקשיים הללו צומחים כוחות הנפש.

למה לא כל בעיה דורשת טיפול?

העידן הנוכחי מביא עמו גם ריצה מוגזמת אחרי טיפולים ופתרונות לכל תסכול קטן. ילד לא מצליח להתמודד? נשלח אותו מיד לטיפול. אבל האמת היא שילדים זקוקים להתמודד עם קשיים וללמוד להתגבר עליהם. לא כל אתגר הוא סיבה לדאגה – לפעמים, זו דווקא הזדמנות לצמיחה.

לא לפחד מתסכול: כך בונים חוסן רגשי

• מתסכול נבנה חוסן רגשי. ילד שלא מקבל כל מה שהוא רוצה לומד להתמודד עם "לא" ומבין שהחיים לא תמיד עונים על הציפיות.
• משעמום נולדת יצירתיות. כשאין לו פעילות מתוכננת, הילד ימצא דרכים חדשות לבדר את עצמו, לפתח דמיון ולגלות כישורים חבויים.
• מאכזבה נלמד למצוא פתרונות. כשמשהו לא מצליח כפי שציפינו, אנחנו מחפשים דרכים אחרות – וכך הילד מתרגל לחשיבה יצירתית ולפתרון בעיות.
• מהמתנה מתפתחת סבלנות. כשילד לומד להמתין לתורו במשחק או לדברים שהוא רוצה, הוא מפתח כושר עמידה, סבלנות ושליטה עצמית.
• ממכשולים מתפתח ביטחון עצמי. כשהילד מתמודד עם אתגר ומצליח להתגבר עליו, הוא מבין שהוא מסוגל להתמודד גם עם דברים קשים, מה שמחזק את תחושת המסוגלות שלו.
• מאכזבות קטנות נבנה חוסן גדול. כשהילד לומד שאפשר להתאכזב ולנסות שוב, הוא מתרגל לראות כישלון כחלק מהתהליך ולא כסוף הדרך.
• ממאמץ נולדת גאווה. ילד שמתאמץ ומשיג את מטרתו יחוש תחושת סיפוק גדולה יותר מאשר אם קיבל אותה ללא מאמץ.

כשאתם מאפשרים לילד לחוות רגעי תסכול, אתם בעצם אומרים לו: "אני מאמין בך וביכולת שלך להתמודד." זו מתנה גדולה שילד יכול לשאת איתו לכל החיים.

שאלו את עצמכם: האם מה שאני עושה היום תורם לעתיד של הילד שלי?

כדי לגדל ילדים חזקים ובטוחים, נסו לחשוב מעבר לרגע הנוכחי:

• האם ההתנהגות שלי היום תורמת לכך שהילד שלי יהיה מבוגר עצמאי ואחראי?
• האם אני בונה את הכוחות שלו להתמודד עם החיים?

בכל פעם שאתם ניצבים מול התלבטות הורית, שאלו את עצמכם: מה הערכים החשובים לי?  איך ההחלטה שלי  משפיעה על הילד שלי לטווח הארוך?