איך נמצא איזון בין דימוי גוף בריא לבין עיסוק מופרז במראה בגיל ההתבגרות: מדריך להורים

בעשור האחרון, הרשתות החברתיות הפכו למרכיב מרכזי בחייהם של מתבגרים. הן משפיעות באופן עמוק על תפיסת העצמי שלהם, על דימוי הגוף, ועל תחושת הערך העצמי. לצד היתרונות של המהפכה הדיגיטלית, המתבגרים חשופים יותר מתמיד לאידאלים בלתי מציאותיים של יופי, מה שעלול להוביל לעיסוק מופרז במראה ולפגוע בהערכתם העצמית.

בקרב בני נוער, העיסוק במראה החיצוני הוא חלק טבעי מההתפתחות. בגילאים אלו, השוואה לבני גילם ושינויים פיזיים והורמונליים מעוררים מודעות גבוהה יותר לגוף. עם זאת, ישנם מקרים בהם העיסוק במראה החיצוני הופך לאובססיבי ופוגע באיכות החיים. המדריך הזה יאפשר להורים להבין כיצד לזהות את הגבול בין עיסוק טבעי ובריא לבין נורות אזהרה שמצריכות התערבות מקצועית.

עיסוק בדימוי גוף: מתי זה טבעי ומתי זו נורת אזהרה?

בני נוער נוטים להבחין בשינויים בגופם ולהשוות את עצמם לסביבה, בעיקר בגילאי 11–14. לרוב, תחושת חוסר שביעות רצון זמנית היא חלק טבעי שמתגבר ככל שהדימוי העצמי מתייצב. כאשר עיסוק זה נשאר בגבולות סבירים, ילדים מצליחים לעבור את התקופה עם תמיכה משפחתית שמעודדת קבלה עצמית.

לעומת זאת, עיסוק מופרז במראה עלול להתבטא בדרכים מדאיגות כמו:

• הימנעות מפעילויות חברתיות או ספורטיביות.
• שנאה עצמית ודיבור שלילי על הגוף.
• דיאטות קיצוניות או פעולות מסוכנות לשינוי המראה.

אלו עשויות להוות סימנים לצורך בהתערבות מקצועית, במיוחד כאשר עיסוק יתר זה מוביל למצבים של חרדה, דיכאון או הפרעות אכילה.

כיצד הורים יכולים לעודד דימוי גוף חיובי?

1. צרו שיח פתוח ומקבל

הקשיבו למתבגר/ת באמפתיה כאשר הם משתפים בתחושות שליליות על גופם. במקום לבטל את תחושותיהם באמירות כמו "את יפה!" נסו לשאול שאלות כמו: "מה גורם לך להרגיש כך?" והראו הבנה אמיתית למחשבותיהם.

2. הימנעו מהערות על מראה ומשקל

הקפידו לא להעיר על משקל או מראה, לא לטוב ולא לרע.  אפשר במקום לומר "רזית"- "החולצה מחמיאה לך".  התמקדו במחמאות על התנהגות, ערכים, וכישורים.

3. שימו דגש על קבלה עצמית

העבירו מסר שאין דבר כזה "שלמות", וששינויים פיזיים הם טבעיים ונורמליים. שתפו את ילדיכם בחוויות דומות שחוויתם בעצמכם בגילם, שתפו אותם בתמונות שלכם מעברכם.

4. הוו דוגמה אישית

הימנעו מביקורת עצמית על מראה מול ילדיכם, והראו להם כיצד להתמקד בבריאות, בערכים, ובתחושת חוזק פנימית.

5. עזרו לפתח תחומי עניין מגוונים

עודדו עיסוק בספורט, אמנות או פעילויות שמעניינות את ילדיכם. תחומי עניין אלו יעזרו להם לבנות ערך עצמי שאינו תלוי רק במראה. ניתן לחשוף אותם למודלים חיוביים שמצליחים בזכות תכונותיהם ולא רק בגלל מראם.

6. פתחו חשיבה ביקורתית על תכני הרשת

דברו עם ילדיכם על השפעת הפילטרים והתמונות ברשתות החברתיות, והסבירו להם שהן אינן מציאותיות. עודדו חשיבה ביקורתית (האם נערה צעירה, באמת חייבת להסתיר/ לכסות או להשתמש בהרבה איפור כשהיא הולכת לבית ספר?). אפשר לשוחח על האותנטיות של התכנים, ולהציע להם מסגרת זמן בריאה לשימוש במסכים. עודדו אותם לשים לב למה שמעניין ומייחד אנשים, מעבר למראה שלהם.

7. שימו לב לנורות אזהרה

אם ילדיכם נמנעים מפעילויות חברתיות או מבטאים תחושות קשות כלפי גופם, ייתכן שהם זקוקים לתמיכה נוספת.

מתי לפנות לעזרה מקצועית?

אם תחושות שליליות ועיסוק מופרז במראה ממשיכים להתגבר, מומלץ לשקול פנייה למטפל רגשי. טיפול רגשי יכול לסייע לילד להבין את מקורות התחושות הללו, לחזק את הדימוי העצמי ולהתמודד עם האתגרים שהחברה והרשתות החברתיות מציבות.

לסיכום

תהליך גיבוש הדימוי העצמי בגיל ההתבגרות הוא טבעי, אך בעידן הדיגיטלי הוא עשוי להפוך למורכב יותר. באמצעות מודעות, תקשורת פתוחה, וסביבה תומכת, הורים יכולים לעזור לילדיהם להתמודד עם אתגרי הרשתות החברתיות, לפתח דימוי גוף חיובי, ולזהות מתי נדרשת עזרה מקצועית.

בכך, ניתן לצמצם את ההשפעות השליליות של עידן הרשתות (אינסטגרם, טיקטוק) ולתת למתבגרים כלים להתמודד עם הלחצים, תוך בניית תחושת ערך עצמי בריאה שמבוססת על הרבה יותר ממראה חיצוני.