החיים, כמו הטבע, מחזוריים ויש תקופות של עשייה לצד רגעים של עצירה. תחושת ריקנות אינה תמיד דרישה לטיפול, אלא חלק טבעי מתהליך פנימי של ארגון והתחדשות. בתקופות כאלה, הנפש עסוקה בעיבוד מחשבות ורגשות, ומאפשרת לנו להתכונן לצמיחה הבאה.  כיצד אפשר להתמודד עם תחושות ריקנות? איך להפעיל חמלה עצמית ולראות בעצירה הזדמנות להתחדשות ולצמיחה פנימית?

תקופות עצירה היא הצמיחה

האמירה "תקופות עצירה הן הצמיחה" עשויה להיראות כפרדוקסלית, שכן אנחנו רגילים לחשוב שהצמיחה מתרחשת רק בזמן פעולה והתקדמות. אך למעשה, בתקופות של עצירה אנו מאפשרים לנפש לעבד, לאסוף כוחות ולהתארגן לקראת השלב הבא. לדוגמה, כאשר אדם נמצא בתקופה של חיפוש פנימי או תקופת מנוחה אחרי משבר, הוא עשוי להרגיש שהוא לא מתקדם, אך למעשה הוא בונה את היסודות לצמיחה משמעותית בעתיד.

? האם כל תחושה של "ירידה" או עצירה מצריכה טיפול

לא בהכרח. תחושת "ירידה", ריקנות או עצירה היא חלק טבעי מהחיים, ולעיתים היא נועדה פשוט לאפשר לנפש להתארגן ולהתחזק. שום התקדמות, גם בטבע וגם אצל בני אדם, היא איננה לינארית, אלא דומה יותר לספירלה. יש בתוכנו חלקים שבהם נהיה במיטבנו וחלקים אחרים שיהיו בעצירה. כמו בטבע, לא תמיד צריך למהר “לתקן” מצבים כאלה. לפעמים, מה שנדרש הוא לתת לזמן לעשות את שלו, ולהאמין שגם במנוחה קורה תהליך פנימי חשוב. טיפול יכול להועיל כשאנחנו רוצים להבין את התהליכים הללו לעומק או כשאנחנו חשים צורך בעזרה כדי לעבור דרך רגעי הקושי

?מהן תקופות עצירה ומדוע הן חשובות

החיים ונפש האדם, בדיוק כמו בטבע, הם מחזוריים. בדיוק כפי שהטבע עובר עונות של פריחה ושלכת, כך גם הנפש שלנו חווה רגעים של עשייה ורגעים של עצירה. תקופות עצירה הן הזדמנות פנימית לארגון מחדש ולאיסוף כוחות. גם כשהדברים נראים שקטים מבחוץ, נפשנו עסוקה בלהתכונן לצמיחה הבאה. אנחנו עסוקים בחשיבה, בהתלבטויות, בעיבוד אירועים, בהתארגנות מחדש. כל אלה הם תהליכים פנימיים, גוזלי אנרגיה משמעותית, האפשריים בזמני העצירה

?איך להתמודד עם תחושות “ריק” או “אין” בתקופות כאלה

בעידן של הישגיות מתמדת, תחושות של ריקנות עלולות להחוות כבלתי נסבלות.  לעיתים נרגיש את עצמנו חסרי ערך. אנחנו עשויים להרגיש תחושה של חוסר שקט, בלבול, חרדה, צורך "לעשות משהו". אך למעשה, אלו תקופות שמאפשרות לנו לשחרר את הלחץ, לאגור אנרגיה ולהתארגן לקראת השלב הבא
אין צורך למהר לצאת מהמצבים האלה – הם מזמנים לנו עומק פנימי והבנה חדשה. קל יותר לקבל את התקופות הללו, כשמבינים שהן חלק טבעי מהחיים. בכל זמן נתון יש בתוכנו חלקים שנמצאים בעשייה וחלקים שיכולים להיות תקועים ובעצירה. בתקופות העצירה, נוכל לצור "חוברת הפעלה חדשה" ולאחר מכן לפעול לכיוון השגת המטרות החדשות

כמה עצות מעשיות לתקופת העצירה

1.התבוננות פנימית – הקדישו זמן להכיר את עצמכם מבפנים, להיות בהקשבה עדינה, ללא שיפוטיות, ותנו מקום למחשבות, לרגשות ולתחושות שעולים. אפשר לתרגל התמקדות.

2.נסו להתיידד עם המבקר הפנימי שלכם , יש סיכוי שהוא בא ללמד אתכם משהו חדש על עצמכם.
3. חמלה עצמית – היו עדינים עם עצמכם. כמו שהייתם תומכים באדם אהוב, תנו גם לעצמכם את אותה קבלה.
4. הפסיקו את ההשוואה לאחרים – זכרו שאף אחד לא יודע באמת מה קורה אצל אחרים ומה המחיר הנפשי שהם משלמים. כל אחד עובר את המסע האישי שלו ואין מקום להשוואות. תניחו כרגע את האשמה בצד.

5. זיהוי משאבים פנימיים – זכרו מה עזר לכם בעבר. בנפש שלנו טמונים כוחות רבים שיכולים לתמוך בנו בתקופות מורכבות אם רק נבחר להיעזר בהם.

6. אמון במחזוריות החיים – כמו שהטבע משקם את עצמו אחרי כל עונה, כך גם הנפש שלנו יודעת להתחדש ולהתארגן. לעיתים כל מה שנדרש מאיתנו הוא פשוט לתת לדברים להתקדם בקצב שלהם.

יש רגעים שבהם כדאי לפנות לעזרה

אם המצוקה גדולה או מתמשכת, ייתכן שכדאי לפנות לליווי טיפולי. לפעמים כל מה שצריך זה מישהו שיעמוד לצדנו, ילווה אותנו בתהליך, ויזכיר לנו שזה בסדר לעצור ולקחת הפסקה. טיפול יכול להציע מרחב בטוח שבו ניתן לבטא את התחושות, להבין אותן ולהתחזק, כדי להתקדם בשלווה אל השלב הבא במסע