חייבת?
אולי מישהו אחר יכול להסיע. אולי אפשר לדחות. אולי יש פתרון אחר.
"אני חייבת להתנדב."
חייבת?
מה יקרה אם הפעם לא תציעי את עצמך?
"אם אני לא אעשה את זה, זה לא יקרה."
באמת?
לפעמים אנחנו מחזיקות כל כך הרבה, עד שאנחנו לא משאירות מקום לאחרים לקחת אחריות.
זה קורה גם עם ילדים. אם את תמיד מסדרת, מזכירה, מארגנת ומצילה אותם מטעויות, הם פחות מתרגלים לעשות את הדברים בעצמם.
לפעמים דווקא כשאת משחררת קצת, מישהו אחר לומד להחזיק.
סימן השאלה לא אומר שאת צריכה לוותר. הוא נותן לך רגע לבדוק אם זו באמת חובה או הרגל.
ולפעמים צריך ללמוד לרצות גם את עצמך
זה אולי השינוי החשוב ביותר.
אם את רגילה לשאול "מה אחרים רוצים ממני?", התחילי לשאול גם "מה אני רוצה?"
נניח שחברה רוצה להיפגש. את אוהבת אותה ורוצה לראות אותה, אבל את גם יודעת שפגישה של שלוש שעות תשאיר אותך מרוקנת.
את לא חייבת לבחור בין לפגוש אותה לבין לוותר עליה.
אפשר לקבוע פגישה לשעה.
אפשר לבחור מקום שנוח לך.
אפשר להגיד שאת פנויה רק לזמן מוגבל.
זו דרך פשוטה לתרגל גבול בלי לוותר על הקשר.
לרצות את עצמך לא אומר להיות מרוכזת בעצמך. זה אומר לקחת בחשבון גם את הזמן, האנרגיה והצרכים שלך.
כשאין גבול מצטבר כעס
הטוב שאת נותנת לאחרים יכול לכלול גם אותך.כשאין גבול, מצטבר כעס
כשאת אומרת כן שוב ושוב, למרות שאת רוצה להגיד לא, הכעס בדרך כלל לא נעלם.
הוא מצטבר.
את מתחילה להרגיש שלא מעריכים אותך, שאת נותנת יותר מדי ושאחרים לוקחים אותך כמובן מאליו.
לפעמים הסביבה בכלל לא יודעת שמשהו לא מתאים לך.
אם בכל פעם את אומרת "כן, אין בעיה", קשה לאחרים לדעת שיש בעיה.
גבול שנאמר בזמן יכול לחסוך הרבה תסכול בהמשך.
אותנטיות מתחילה בהחלטות קטנות
את לא צריכה לשנות את כל החיים כדי להיות יותר אותנטית.
אפשר להתחיל בהחלטות קטנות.
לבחור איפה את רוצה לאכול, להגיד שעכשיו את לא פנויה.
לבקש עזרה.
להגיד "אני אחשוב על זה" במקום לענות מיד.
כל החלטה כזאת מחזקת את הקשר שלך עם עצמך.
ומה אם מישהו יתאכזב?
יכול להיות שהוא יתאכזב וזה חלק ממערכות יחסים.
את יכולה להיות רגישה לרגשות של אחרים בלי לקחת אחריות עליהם.
העובדה שמישהי התאכזבה מה"לא" שלך לא אומרת שהגבול שלך היה לא נכון.
להקשיב גם לגוף
לפעמים הגוף מזהה את מה שהראש עדיין מנסה להסביר.
כיווץ בבטן, מתח בכתפיים או תחושת כבדות יכולים להופיע כשמשהו לא מתאים לך.
כדאי לעצור ולבדוק מה קורה לך לפני שאת עונה.
לא כל תחושה אומרת שצריך להגיד לא, אבל היא יכולה להיות סימן שכדאי להקשיב לעצמך.
להיות טובה בלי לאבד את עצמך
ריצוי אומר שלפעמים את שמה את עצמך מחוץ למשוואה. את לא בהכרח "טובה מידי".
את יכולה להיות נדיבה ועדיין להציב גבול.
את יכולה לעזור בלי לקחת אחריות על הכול.
את יכולה לאהוב אנשים ולשמור על הזמן והאנרגיה שלך.
את יכולה להיות שם בשביל אחרים ולהיות שם גם בשביל עצמך.
הטוב שלך לא צריך לבוא על חשבונך.
אולי בפעם הבאה שאת מרגישה שאת "חייבת", תעצרי לרגע ותשאלי:
חייבת?
ואז שאלה נוספת:
ומה אני רוצה?
לפעמים שתי השאלות האלה מספיקות כדי להתחיל לבחור אחרת.
