המעבר לגיל אמצע החיים, הידוע גם כמשבר גיל ה-40, הוא שלב טבעי שמתרחש בין גיל 35 ל-50. עבור אימהות לילדים עם צרכים מיוחדים, התקופה הזו טומנת בחובה אתגרים ייחודיים שמשלבים בין הדאגות האישיות והמשפחתיות. במקום למקד את כל האנרגיה בצרכים של הילד, השאלות הקיומיות צצות: האם אני מתקדמת בחיים? האם הצלחתי לממש את עצמי? מה אני רוצה עוד להגשים? מה חשוב לי?

במאמר הזה אבחן איך אפשר לצמוח ולשנות גם בשלב הזה של החיים, למצוא מקום לרצונות האישיים לצד הדאגה לילד, וליצור איזון שמאפשר התפתחות אישית תוך שמירה על המשפחה

המורכבות של ההורות המיוחדת

העולם המודרני אוהב למדוד הצלחה במספרים ובתוצאות מוחשיות, ולעיתים קרובות זה יכול להוביל לתחושות של לחץ ומועקה. כאשר מתמודדים עם גידול ילדים עם צרכים מיוחדים, האתגרים הופכים להיות מורכבים פי כמה: לדאוג לשילובם החברתי והחינוכי, לתמוך בהם בשלב ההתבגרות, ולנסות להבטיח להם עתיד בטוח ומספק. אם אימהות לילדים בעלי התפתחות רגילה, יכולות בשלב זה להתפנות יותר לעצמן, במרקה של האימהות המיוחדת, אין כמעט אפשרות כזו. הדאגות והצורך בהתכווננות המיוחדת מלוות לאורך כל החיים.

ההורות המיוחדת בשנות ה -40 וה -50

אימהות לילדים עם צרכים מיוחדים מוצאות את עצמן פעמים רבות מתמודדות עם שאלות קיומיות: איך להבטיח לילד שימצא מקום בקהילה? מי ידאג לו כשאני כבר לא אוכל? האם יצליח להיות עצמאי? לצד זה, יש אתגרים בכל שלב ושלב: איך לשלב אותו בצורה מיטבית במערכת החינוך? האם יוכל לשרת בצבא? האם יצליח לרכוש מקצוע? איך הוא ירכוש חברים?  המחשבות, הדאגות וגם הדברים שצריך לעשות ביומיום לא נגמרים.

בתוך כל אלה, אני שומעת מאימהות רבות את השאלה – איך אני דואגת לעצמי? איך לשמור על עצמי, על האיזון הפנימי שלי, ולהגשים את עצמי גם כחלק מהמכלול המשפחתי. פעמים רבות, תחושת המיצוי או חוסר הסיפוק מגיעה כאשר  כל עולמך מתמקד בדאגה ובטיפול בילדים, עד שכמעט אין מקום לרצונות האישיים שלך. יום אחד, את מתעוררת ושואלת- מי אני ?

אימהות לילדים עם צרכים מיוחדים עוברות לא פעם תקופה של משבר, שמלווה בשאלות קיומיות: האם עשיתי מספיק בשביל עצמי? האם הספקתי לממש את עצמי בדרך מקצועית או אישית? האם אוכל להמשיך ולהתפתח או שאין לי ברירה, אלא להקדיש את כל חיי רק לדאגות ולצרכים של ילדיי?   לעיתים, התשובות לא מספקות או מלוות בתחושות של תסכול, חרדה או אפילו דיכאון. התחושה היא שאין מוצא.

מה אפשר לעשות?

גם אם עד עכשיו בחרת להתמקד בכולם מלבד בעצמך, אפשר עכשיו לבחור גם אחרת. אפשר לחשב מסלול מחדש, ובדרך החדשה לפנות את המקום לכל מה שחשוב לך, בין השאר גם את עצמך.  הפסיכואנליטיקאי  אלפרד אדלר אמר שלא חשוב איפה היית. חשוב לאן אתה הולך. אמירה זו מבטאת את רעיון השינוי והצמיחה שמתרחשים במהלך המשבר. בתקופה הזו, יש הזדמנות לחקור נתיבים חדשים ולשאוף להגשים את מה שלא הצלחת להוציא לפועל עד כה. אין צורך להיצמד לעבר, אולי להתאכזב ממה שלא עשית, אלא להיות עם הפנים קדימה, עם מחשבה על מה שעוד אפשר להגשים.

השינוי דורש אומץ ואקטיביות

למרות הקשיים, משבר אמצע החיים הוא גם קריאה לפעולה. זה הזמן שבו ניתן לבצע הערכה מחודשת ולזהות את מה שזקוק לשינוי. האם יש דברים שהשארת מאחור ואת רוצה להתמקד בהם עכשיו? האם הקריירה שלך מספקת אותך באמת? אולי תרצי להפנות יותר זמן לעצמך ולתחביבים אישיים? יכול להיות שהעצירה היא רק רגע אחד כדי לאסוף את הכוחות, "לחשב מסלול מחדש", להיזכר במשאבי התמיכה שלך ולצאת לדרך חדשה עם "מדריך הפעלה חדש" להמשך החיים. התהליך הוא אתגר. עצם ההתבוננות במציאות עשויה לעמת עם דברים שעד עכשיו נמנעת  מהם.  השינוי דורש ממך להיות אקטיבית ואמיצה. הוא מורכב, קשה, אך יכול להיות מתגמל מאוד. הבחירה מצויה בידיך.

פתרונות מעשיים

בעוד שהעומס המשפחתי והאישי עשוי להכביד, חשוב לזכור שאת לא לבד. טיפולים מקצועיים, כמו פסיכותרפיה, טיפול באומנויות, תהליך התמקדות או תהליך ממוקד, יכולים להקל עליך. המפגש עם טיפול מאפשר לקבל להתמודד בצורה יעילה, ללמוד לזהות את המקורות לקושי ולקבל תמיכה מתמשכת, שתאפשר לך להגשים את  השינוי שתבחרי.

אפשרויות נוספות למקורות תמיכה:

– מאמרים בתחום הפסיכולוגיה והייעוץ למשפחות מיוחדות.

– מדריכים ופורומים לאימהות לילדים עם צרכים מיוחדים (יש בשפע ברחבי הרשתות החברתיות).

– קבוצות תמיכה דרך עמותת, דרך הרווחה או המגזר הפרטי.

לסיכום

הצעדים הראשונים המובילים לצמיחה ושינוי מתחילים בפנייה לעזרה ובהכרה בצורך בתמיכה. קחי את הזמן הזה כדי לבחון את החיים שלך ולהיכנס לעשור הבא עם תחושת מטרה מחודשת וביטחון בדרך שבחרת.

אף אחד לא צריך לוותר על עצמו מתוך דאגה לילדיו. כל שלב בהתפתחות שלך הוא חשוב. קחי את הזמן להבין מה היית רוצה להשיג, היכן היית רוצה לשים את האנרגיות שלך, ובאילו תחומים היית רוצה להרגיש מסופקת יותר. זה הזמן שלך לא רק להיות אמא, אלא גם להיות מי שאת, עם כל החלומות, האתגרים וההזדמנויות שממתינים לפניך.

אם את מרגישה שאת צריכה לעשות שינוי או לבדוק מחדש את הדרך בה את מתפקדת, פנייה לעזרה מקצועית היא צעד ראשון חיוני וחשוב. תהליך של צמיחה ושינוי מתחיל בהכרה בצורך בתמיכה. באופן זה תוכלי להרגיש חופשיה לקחת את החיים שלך לכיוון חדש ומרענן, תגלי שיש מקום גם לך – לא רק כאמא לילד עם צרכים מיוחדים, אלא גם כאשה שבוחרת את דרכה ומגשימה את חלומותיה.

ֿ