את לא לבד

המעבר לגיל אמצע החיים, הידוע גם כמשבר גיל ה-40, הוא שלב טבעי המתרחש לרב בין גילאי 35 ל-50. עבור אימהות לילדים עם צרכים מיוחדים, התקופה הזו מתאפיינת בהתמודדות ייחודית המשלבת את האתגרים האישיים והמשפחתיים. בעת הזו, התקופות הייחודיות הללו בחיינו נעשות טעונות יותר בהתבוננות ובחינה מחודשת של החיים והיעדים שלנו.

העולם המודרני אוהב למדוד הצלחה במספרים ובתוצאות מוחשיות, ולעיתים קרובות זה יכול להוביל לתחושות של לחץ ומועקה. כאשר מתמודדים עם גידול ילדים עם צרכים מיוחדים, האתגרים הופכים להיות מורכבים פי כמה: לדאוג לשילובם החברתי והחינוכי, לתמוך בהם בשלב ההתבגרות, ולנסות להבטיח להם עתיד בטוח ומספק. אם אימהות לילדים בעלי התפתחות רגילה, יכולות בשלב זה להתפנות יותר לעצמן, במרקה של האימהות המיוחדת, אין כמעט אפשרות כזו. הדאגות והצורך בהתכווננות המיוחדת מלוות לאורך כל החיים.

ההורות המיוחדת בשנות ה- 40 וה-50

אימהות לילדים עם צרכים מיוחדים מוצאות את עצמן פעמים רבות בעין הסערה של הדאגות: איך להבטיח לילד שימצא מקום בקהילה? איך לשלב אותו בצורה מיטבית במערכת החינוך? איך למנוע ממנו קשיים רגשיים וחברתיים שיגדלו ככל שיתבגר? ובמקביל, איך לשמור על עצמו, על האיזון הפנימי שלהן, ולהגשים את עצמן גם כחלק מהמכלול המשפחתי? פעמים רבות, תחושת המיצוי או חוסר הסיפוק מגיעה כאשר מתמקד כל עולמך בדאגה ובטיפול בילדים, עד שכמעט אין מקום לרצונות האישיים שלך.

אימהות לילדים עם צרכים מיוחדים עוברות לא פעם תקופה של משבר, שמלווה בשאלות קיומיות: האם עשיתי מספיק בשביל עצמי? האם הספקתי לממש את עצמי בדרך מקצועית או אישית? האם אוכל להמשיך ולהתפתח או שעתה הגעתי לשלב בו כל הזמן מוקדש רק לדאגות ולצרכים של ילדיי? אלה לא רק שאלות תיאורטיות. לעיתים, התשובות לא מספקות או מלוות בתחושות של תסכול, חרדה או אפילו דיכאון.

אך גם אם עד עכשיו היית ממוקדת בכולם מלבד עצמך, כפי שאמר אלפרד אדלר: "לא חשוב איפה היית. חשוב לאן אתה הולך." אמירה זו מבטאת את רעיון השינוי והצמיחה שמתרחשים במהלך המשבר. בתקופה הזו, יש הזדמנות לחקור נתיבים חדשים ולשאוף להגשים את מה שלא הצלחת להוציא לפועל עד כה.

השינוי דורש אומץ ואקטיביות

למרות הקשיים, משבר אמצע החיים הוא גם קריאה לפעולה. זה הזמן שבו ניתן לבצע הערכה מחודשת ולזהות את מה שזקוק לשינוי. האם יש דברים שהשארת מאחור ואת רוצה להתמקד בהם עכשיו? האם הקריירה שלך מספקת אותך באמת? אולי תרצי להפנות יותר זמן לעצמך ולתחביבים אישיים? יכול להיות שהעצירה היא רק רגע אחד כדי לאסוף את הכוחות, "לחשב מסלול מחדש", להיזכר במשאבי התמיכה שלך ולצאת לדרך חדשה עם "מדריך הפעלה חדש" להמשך החיים. התהליך הוא אתגר. עצם ההתבוננות במציאות עשויה לעמת עם דברים שעד עכשיו נמנעת  מהם.  השינוי דורש ממך להיות אקטיבית ואמיצה. הוא מורכב, קשה, אך יכול להיות מתגמל מאוד. הבחירה מצויה בידיך.

פתרונות מעשיים

בעוד שהעומס המשפחתי והאישי עשוי להכביד, חשוב לזכור שאת לא לבד. טיפולים מקצועיים, כמו פסיכותרפיה, טיפול באומנויות, או ייעוץ אישי, יכולים להקל על התהליך. המפגש עם טיפול מאפשר לקבל כלים להתמודדות, ללמוד לזהות את המקורות לקושי ולקבל תמיכה מתמשכת, שתאפשר לך לקבל כלים  בדרך להגשמת השינוי שתבחרי.

אפשרויות נוספות למקורות תמיכה:

– מאמרים בתחום הפסיכולוגיה והייעוץ למשפחות מיוחדות.

– מדריכים ופורומים לאימהות לילדים עם צרכים מיוחדים (יש בשפע ברחבי הרשתות החברתיות).

– קבוצות תמיכה דרך עמותת, דרך הרווחה או המגזר הפרטי.

לסיכום

הצעדים הראשונים המובילים לצמיחה ושינוי מתחילים בפנייה לעזרה ובהכרה בצורך בתמיכה. קחי את הזמן הזה כדי לבחון את החיים שלך ולהיכנס לעשור הבא עם תחושת מטרה מחודשת וביטחון בדרך שבחרת.

אף אחד לא צריך לוותר על עצמו מתוך דאגה לילדיו. כל שלב בהתפתחות שלך הוא חשוב. קחי את הזמן להבין מה היית רוצה להשיג, היכן היית רוצה לשים את האנרגיות שלך, ובאילו תחומים היית רוצה להרגיש מסופקת יותר. זה הזמן שלך לא רק להיות אמא, אלא גם להיות מי שאת, עם כל החלומות, האתגרים וההזדמנויות שממתינים לפניך.

אם את מרגישה שאת צריכה לעשות שינוי או לבדוק מחדש את הדרך בה את מתפקדת, פנייה לעזרה מקצועית היא צעד ראשון חיוני וחשוב. תהליך של צמיחה ושינוי מתחיל בהכרה בצורך בתמיכה, ואז תוכל להרגיש חופשיה לקחת את החיים שלך לכיוון חדש ומרענן, שבו יש מקום גם לך – לא רק כאמא לילד עם צרכים מיוחדים, אלא גם כאדם שמסוגל לממש את עצמו.

ֿ