איך עובד טיפול אינטגרטיבי ?

מה קורה כשמבינים הרבה, אבל משהו עדיין לא משתנה?

במאמר הזה תמצאי הסבר פשוט למה הכוונה בטיפול אינטגרטיבי, איך אני משלבת בין שיחה, הקשבה לגוף וכלים נוספים  ואיך מתאימים  את התהליך למה שאת מביאה איתך.

המטרה היא לבחור יחד מה יכול לעזור לך להתקדם מהמקום שבו את נמצאת עכשיו ולא לבחור את "השיטה הנכונה".

מהו טיפול אינטגרטיבי ?

טיפול אינטגרטיבי הוא תפיסה טיפולית שלמה שמחברת בין הרבדים השונים של הנפש.

במקום להסתפק בדיבור בלבד או רק בעבודה תחושתית, הגישה האינטגרטיבית יוצרת דיאלוג רציף בין הזיכרון המערכתי, החוויה הגופנית, הביטוי היצירתי והעיבוד המילולי.
תהליכים טיפוליים בכלל, והחיבור בין הכלים השונים בפרט, מאפשרים לנו להבין ולחקור שאלות עמוקות שחוזרות בקליניקה:

למה אני חוזרת שוב ושוב על אותן התנהגויות ?

למה אני מבינה מה אני רוצה לשנות, אבל מתקשה לעשות שינוי?

למה לפעמים גם כש"הכל בסדר", משהו מבפנים מרגיש לא ממש בסדר…

העבודה הרב-ממדית הזו היא שסוגרת את הפער בין הבנה שכלית לבין שינוי פנימי בפועל.

איך מתאימים את הטיפול למה שאני מביאה איתי?

לפעמים השיחה היא המרכז, לפעמים יש מקום להקשיב למה שעולה מתחושות הגוף (ניתן לקרוא בהרחבה על ההתמקדות).  לפעמים כלי יצירתי יכול לפתוח משהו שאין לו עדיין מילים, או שקשה לבטא אותן. לפעמים נסתכל על דפוסים  ומערכות יחסים . אין צורך להגיע לטיפול כשאת כבר יודעת איזו שיטה מתאימה לך. זו חלק מהעבודה שאנחנו  יכולות לברר יחד.

מה המקום של הגוף, היצירה וההתבוננות בדפוסים?

הגוף – פוקוסינג: תובנה מערכתית דורשת עיגון גופני כדי להפוך לשינוי יציב. עבודת הפוקוסינג מעבירה את הקשב מניתוח מחשבתי אל "התחושה המורגשת" (felt sense) המתקיימת בגוף.
בפועל, עוצרים את מרוץ המחשבות ומכוונים את תשומת הלב אל התחושה הפיזית. השהייה לצד התחושה הפיזית, ללא שיפוט  ובסקרנות מאפשרת לחוויה התקועה להשתחרר ולזרום מחדש.

היצירה והאמנות: האמנות נכנסת בדיוק במקום שבו המילים עדיין לא קיימות או כשהמחשבה מכוונת מדי. היצירה במרחב הטיפולי , מאפשרת לתת צורה מוחשית לתחושות עמומות ולתכנים מודחקים.
בפועל, הביטוי האמנותי פועל כגשר: הוא מאפשר להוציא את העולם הפנימי החוצה, להתבונן בו ממרחק בטוח, ולראות ייצוג חזותי של הקושי או הסימפטום. העבודה האמנותית עוקפת מנגנוני הגנה מילוליים ומציפה תובנות חדשות באופן טבעי. אפשר לקרוא בהרחבה על הטיפול באמנות.

מערכות יחסים ודפוסים: בקונסטלציה הנחת היסוד הבסיסית היא שמה שלא קיבל הכרה, ממשיך לבקש את מקומו.

המשמעות היא  שלפעמים נישא איתנו גם את מה שלא באמת שייך לנו, עד שנהיה מסוגלים להתבונן בו לעומק ולתת לו הכרה, להבין את השורשים ממנו הוא הגיע ו"להחזיר אותו למקומו".
בקונסטלציה בדרך כלל נניח ייצוג לעניין שאיתו הגענו – למשל תחושת חרדה. אחר כך נהיה עם מה שעולה מהגוף. אפשר לקרוא בהרחבה על גישת הקונסטלציה משפחתית.

דוגמא להמחשה:  אישה מגיעה לקליניקה עם תחושת חרדה. החרדה מורגשת מאוד בהווה: היא בגוף, בדופק ובחוויה כולה. נוכל להקשיב לתחושות הגוף, זה למעשה הפוקוסינג, ונלמד בין השאר מה החרדה מבקשת, מה היא רוצה, או לא רוצה להגיד לנו, איך היא נראת ועוד מידע שהגוף ייתן, אם רק נסכים לתת מקום למה שעולה. האמנות מאפשרת לנו לבטא את החרדה תחילה גם ללא מילים, לתת לה צורה, דימוי, צבע, להתבונן במה שעולה מהעבודה. בקונסטלציה מציבים שאלה נוספת: האם כל מה שאני מרגיש עכשיו התחיל איתי?
אפשר להניח ייצוג לחרדה בהווה ובמקביל להביא ייצוג לדורות הקודמים,  אל ההורים, אל הסבים, אל הדורות שקדמו להם. נהיה עם מה שעולה, עד שיש רגע שבו החרדה נרגעת.

הרגע הזה שבו החרדה נרגעת, יכול להיראות כמו קסם. אך הוא בעצם מתן  המרחב והמשמעות לאותה חוויה, שעד עכשיו היתה כלואה בתוך המערכת.

איך נראית פגישה טיפולית בפועל?

פגישה  יכולה להתחיל בשיחה, סביב משהו שמעסיק אותך עכשיו. מתוך השיחה  אנחנו בודקות יחד מה עומד במרכז ומה יכול לעזור להתבונן בו גם אחרת. לפעמים העבודה תישאר בשיחה, ולפעמים  יהיה מקום לכלים נוספים, כמו היצירה וההקשבה לגוף. הבחירה נעשת בשיתוף פעולה איתך, בהתאם לקצב ולמטרות של התהליך. אפשר לקרוא בהרחבה על ההפגישה הטיפולית הראשונה.

איך מתחילים?

אז אם את מרגישה שמשהו בחיים שלך כבר לא עובד כפי שעבד פעם, אבל לא ברור לך מה זה בדיוק ומה את צריכה, לא חייבים להגיע עם תשובה מוכנה. אפשר להתחיל מהמקום שאת נמצאת בו עכשיו ויחד לבדוק מה מבקש את המקום שלו או את השינוי.

מוזמנת לצור איתי קשר, לשתף בקצרה מה מביא אותך ולבדוק התאמה.