כשאנחנו חושבים על חרדה, אנחנו מדמיינים פחד גלוי. בכי, הימנעות, התקפי לחץ. אבל אצל נערות רבות החרדה נראית אחרת לגמרי. לפעמים היא בכלל לא נראית.
אני פוגשת בקליניקה נערות שנראות מצליחות, חברותיות ואחראיות. ההורים מופתעים לשמוע כמה הן דרוכות מבפנים. החרדה מסתתרת היטב.
במאמר הזה אתאר איך חרדה יכולה להיראות מבחוץ, ומה אפשר לעשות כשמזהים אותה.
החרדה השקטה
נערות רבות לומדות מוקדם להסתיר מצוקה. הן לא רוצות להטריד, לא רוצות להיראות חלשות. אז הן מתפקדות, ולפעמים אפילו מצטיינות. המחיר משולם בפנים.
החרדה השקטה מתבטאת בדאגה מתמדת, במחשבות שלא נעצרות לפני השינה, ובתחושה שמשהו רע עומד לקרות. מבחוץ רואים רק נערה עייפה מעט.
בגיל ההתבגרות נוספים לחץ חברתי, ציפיות בלימודים ושינויים בגוף. נערות רבות מרגישות שהן צריכות להצליח בכל התחומים בבת אחת. כשאין מקום לחולשה, החרדה מוצאת דרכים אחרות לצאת החוצה.
סימנים שכדאי להכיר
- שלמות: צורך שהכול יהיה מושלם, וקושי גדול עם טעויות.
- תלונות גופניות: כאבי בטן, כאבי ראש או בחילה, בעיקר בבוקר.
- עצבנות: התפרצויות שנראות כמו חוצפה, אבל נובעות מעומס.
- רצון לרצות: קושי לומר לא, ופחד שמישהו יכעס.
- הימנעות עדינה: ביטול מפגשים, דחיית משימות, "לא מתחשק לי".
- צורך בהרגעה: שאלות חוזרות כמו "את בטוחה שזה בסדר?"
- שינה: קושי להירדם או התעוררויות בלילה.
הגוף מספר את הסיפור
אצל מתבגרות, הגוף הוא לעיתים קרובות המקום הראשון שבו החרדה מופיעה. כאב בטן לפני מבחן, מתח בכתפיים, נשימה שטוחה. חשוב לא לבטל את התלונות האלה. כדאי לבדוק אותן אצל רופא, ובמקביל לשאול גם מה קורה ברגש.
בעבודה עם התמקדות, Focusing, אני מלמדת נערות להקשיב לגוף בסקרנות. לשאול את התחושה מה היא צריכה. זה מרגיע, ונותן להן תחושה של שליטה.
כשהחרדה מתחפשת
לפעמים חרדה נראית כמו משהו אחר לגמרי. כמו התנגדות, עקשנות או חוסר מוטיבציה. נערה שמסרבת ללכת למסיבה אולי פשוט מפחדת. נערה שצועקת לפני בחינה אולי מוצפת.
אצל חלק מהנערות, הסתרה מתמדת של קושי קשורה גם להבדלים בעיבוד חושי וחברתי. כתבתי על כך במאמר אוטיזם אצל בנות.
מה עוזר להורים
- לשים שם לרגש, בלי לבטל: "נראה שאת מאוד לחוצה."
- להימנע מ"אין לך ממה לדאוג". זה לא מרגיע, זה מבודד.
- לא לפתור במקומה כל קושי. לעודד צעדים קטנים.
- להוריד את רף השלמות בבית. להראות שגם טעויות הן חלק מהחיים.
- לשמור על שגרה של שינה, מנוחה וזמן פנוי.
היכולת להתמודד עם אי נוחות נבנית בהדרגה. הרחבתי על כך במאמר לא לפחד מתסכול: כך בונים חוסן רגשי אצל הילד.
מתי לפנות לעזרה
כדאי להתייעץ כשהחרדה פוגעת בתפקוד. כשהיא נמנעת מדברים חשובים לה, כשהשינה נפגעת לאורך זמן, או כשהתלונות הגופניות חוזרות שוב ושוב. גם אם היא ממשיכה להצליח בלימודים, הסבל הפנימי מספיק כסיבה.
בטיפול אני משלבת שיחה, יצירה והקשבה לגוף. דרך הציור או החומר, נערות רבות מצליחות להביע את מה שקשה להן לומר במילים.
לסיום
חרדה אצל נערות היא שכיחה, והיא ניתנת לטיפול. כשמזהים אותה מוקדם, אפשר לעזור לה ללמוד להירגע, לסמוך על עצמה, ולחזור לנשום.
אם אתם מזהים את בתכם בתיאור הזה, אפשר לקרוא על טיפול פרטני או על הדרכת הורים, ולפנות אליי.




