כשחושבים על הורה נרקיסיסט, מדמיינים לרוב הורה רועש, שתלטן ומתפאר. אבל יש גם צורה שקטה יותר, שקשה הרבה יותר לזהות: ההורה הנרקיסיסט הסמוי. מבחוץ הוא יכול להיראות מסור, רגיש ואפילו קורבני. מבפנים, הילד לומד שהרגשות של ההורה תמיד באים קודם.
סימנים להורה נרקיסיסט סמוי
- אשמה כדרך תקשורת: "אחרי כל מה שעשיתי בשבילך". הילד מרגיש אחראי לרגשות של ההורה.
- קורבנות: ההורה מציג את עצמו כנפגע, וכל גבול של הילד נחווה כפגיעה בו.
- אהבה מותנית ושקטה: חום כשהילד "בסדר", ונסיגה, שתיקה או עלבון כשהוא לא.
- קנאה והקטנה: הישגים של הילד מתקבלים באדישות, או הופכים לסיפור על ההורה.
- טשטוש גבולות: הילד משמש מקור תמיכה רגשית, "חבר" או מתווך בין ההורים.
איך זה ממשיך איתנו בבגרות
מבוגרים שגדלו עם הורה כזה מתארים לעתים קרובות קושי לזהות מה הם עצמם מרגישים, אשמה סביב כל גבול, צורך לרצות, וביקורת עצמית חריפה. לפעמים הם מוצאים את עצמם שוב בקשרים שבהם הצרכים שלהם לא נראים. על החוויה של ילד שגדל כך כתבתי במאמר גדלתי עם הורה נרקיסיסטי: כשהאהבה מותנית, ועל קשרים רעילים בבגרות במאמר מה קורה לי בתוך קשר רעיל.
מה יכול לעזור:
- להבין את דפוס ההתנהגות של הפוגע ושלך, זה לעיתים קרובות הצעד הראשון.
- ללמוד להקשיב לרגשות ולצרכים שלך, גם כשהם לא נוחים לאחרים.
- לתרגל גבולות קטנים, ולשים לב לאשמה שעולה, בלי לתת לה להחליט.
- לבחור, בקצב שלך, איזה קשר נכון לך עם ההורה היום.
טיפול יכול לתת מקום בטוח לעבודה הזו. אני מלווה נשים בתהליך הזה בטיפול רגשי פרטני ברמת השרון. אם את הורה שמגן על ילד מפני ההורה השני, קראי את איך להגן על הילד מהורה נרקיסיסט?
