הבית שקט יותר. החדר של הבן או הבת מסודר מדי. אין מי שישאל מה יש לארוחת ערב. אחרי שנים שבהן החיים סבבו סביב הילדים, הם יוצאים לדרכם. לצבא, ללימודים, לחיים משלהם.
נשים רבות מופתעות מעוצמת הרגשות בתקופה הזאת. הן ידעו שזה יגיע. הן אפילו רצו בזה. ובכל זאת, הריק מכאיב.
במאמר הזה אני רוצה לדבר על מה שנקרא "הקן המתרוקן", ועל האפשרות למצוא בתוכו גם התחלה חדשה.
מה מרגישים כשהקן מתרוקן
- עצב וגעגוע, לפעמים בגלים לא צפויים
- תחושה של חוסר תכלית בשעות שהתפנו
- דאגה לילדים שכבר לא נמצאים מול העיניים
- שאלות על הזוגיות, כשפתאום נשארים שניים
- גם הקלה וגאווה, שמתערבבות בכל השאר
אין דרך אחת נכונה להרגיש. יש נשים שמתאבלות בגלוי, ויש כאלה שמגלות את העצב רק אחרי חודשים.
כשהתפקיד משתנה
במשך שנים היית אמא במשרה מלאה, גם אם עבדת. סידרת, הסעת, דאגת, הקשבת. התפקיד הזה נתן מבנה ליום ותחושת ערך. כשהוא משתנה, נוצר חלל.
במילותיו של ויקטור פרנקל, החוויה יכולה לעורר "ריק קיומי", תחושה של אובדן משמעות ותכלית, כאשר תפקיד ההורות משתנה ונדרש ממך לגלות מחדש את המשמעות שאבדה.
כשהילדים צריכים אותך פחות, עולה לפעמים שאלה טבעית: איפה אני משמעותית עכשיו? מי אני היום?
הורות שלא נגמרת, רק משתנה
גם כשהילדים גדלים וזקוקים לך פחות, את לא מפסיקה להיות אמא. הקשר רק מקבל צורה אחרת. במקום לנהל, את מלווה. במקום לפתור, את מקשיבה. זה שינוי שדורש הסתגלות גם ממך וגם מהם.
במאמר על הורות ועצמאות כתבתי על כך שאחת המטרות של הורות היא לגדל ילדים שיוכלו ללכת. כשהם הולכים, זה סימן שעשית משהו טוב.
הזדמנות לפגוש את עצמך
לצד האבל, יש כאן גם הזדמנות. זמן ומרחב שלא היו לך שנים. אפשר לשאול: מה אני אוהבת? מה דחיתי? מה עוד מחכה לי?
הלוגותרפיה מזכירה לנו שמשמעות אפשר למצוא בכל שלב בחיים. לפעמים היא מגיעה דרך יצירה, לפעמים דרך קשרים חדשים, ולפעמים דרך נתינה לקהילה. אם התחושה הזאת מלווה גם בבלבול עמוק, אולי תמצאי את עצמך במאמר היית אמורה להרגיש בסדר. אז למה אני מתפרקת מבפנים?
כשהטלפון שותק
אחד הרגעים הקשים הוא כשהילדים מתקשרים פחות. את מחכה להודעה, והיא לא מגיעה. קל לפרש את זה כריחוק או כחוסר אכפתיות. לרוב זה פשוט סימן שהם עסוקים בבניית החיים שלהם.
כדאי לשים לב לרצון לשמור על שליטה. הוא טבעי, אבל הוא עלול להכביד על הקשר. במקום לבדוק, אפשר להזמין. במקום לשאול "למה לא התקשרת", אפשר לספר משהו מהחיים שלך. כך נבנה קשר בוגר, שבו שני הצדדים בוחרים להיות קרובים.
הזוגיות מחדש
כשהילדים יוצאים, זוגות רבים מגלים שהם צריכים להכיר זה את זה מחדש. לפעמים יש התקרבות ושמחה. לפעמים מתגלה מרחק שהיה מוסתר מאחורי השגרה. שני המצבים מזמינים שיחה כנה ופתוחה.
מה יכול לעזור
- לתת לעצב מקום, בלי למהר "להתגבר"
- ליצור טקסים חדשים של קשר עם הילדים, בקצב שמתאים לכולם
- לחזור לתחביב ישן או להתחיל משהו חדש
- להקדיש זמן לחברויות ולקשרים
- לשאול את עצמך מה תרצי שיהיה בפרק הבא
האושר נמצא בדרך עצמה, דרך המשמעות שתכניסי לדברים שתבחרי. כתבתי על זה במאמר אושר הוא לא יעד.
לסיום
הקן המתרוקן הוא רגע של פרידה, אבל גם רגע של פתיחה. ההרגשה שמשהו נגמר יכולה להפוך, עם הזמן, להרגשה שמשהו מתחיל.
לפעמים קל יותר לבטא את התחושות האלה דרך צבע, צורה וחומר מאשר דרך מילים. אם זה מדבר אלייך, אשמח לפגוש אותך בטיפול באמנות למבוגרים.
