פרידה היא אחד השינויים הגדולים בחיים. גם כשהיא נכונה, גם כשהיא נבחרה, היא מטלטלת. היא נוגעת בבית, בכסף, בילדים, בחברים ובזהות.
נשים רבות מגיעות אליי בתקופה הזאת עם בלבול גדול. רגע אחד יש הקלה, ורגע אחר כך עצב עמוק. יש כעס, פחד, ולפעמים גם תחושת חופש שמבהילה בעצמה.
במאמר הזה אני רוצה לתאר מה קורה בנפש בזמן פרידה, ולהציע כמה עוגנים לדרך.
פרידה היא אובדן
גם כשהקשר היה קשה, הפרידה היא אובדן. מאבדים בן זוג, אבל גם תוכנית, חלום משותף ושגרה מוכרת. לפעמים מאבדים גם חלק מהזהות: מי הייתי בתוך הקשר הזה?
לכן טבעי לעבור תהליך של אבל. הוא לא מסודר ולא לינארי. יש ימים טובים ויש ימים שבהם נדמה שחזרת להתחלה.
הרגשות המתחלפים
בזמן פרידה רגשות רבים יכולים להופיע יחד:
- עצב וגעגוע, גם למה שלא היה טוב
- כעס, על האחר ועל עצמך
- פחד מהעתיד, מבדידות ומהלא נודע
- אשמה, במיוחד כשיש ילדים
- הקלה, ולפעמים בושה על ההקלה
כל הרגשות האלה לגיטימיים. אין צורך לבחור רק אחד מהם. אפשר לתת לכולם מקום.
כשהקרקע זזה
פרידה מערערת את תחושת השליטה. דברים שהיו ברורים הופכים לשאלות פתוחות. איפה נגור? איך נתנהל? מה נגיד לילדים? הרבה נשים מרגישות שהחיים יצאו מידיהן. כתבתי על התחושה הזאת במאמר כשהחיים יוצאים משליטה.
בתקופה כזאת עוזר לחזור לדברים הקטנים שכן בשליטתך. שגרת בוקר. הליכה. שיחה עם חברה קרובה. אלה עוגנים שמחזירים קצת יציבות.
הילדים בתוך הסיפור
אם יש ילדים, הדאגה להם יכולה להיות כבדה מאוד. חשוב לזכור: ילדים צריכים בעיקר ביטחון ושגרה, ולהרגיש שהם לא אחראים לפרידה. הם לא צריכים הורים מושלמים. הם צריכים הורים שמנסים להגן עליהם מהסכסוך.
הדרכת הורים יכולה לעזור למצוא את המילים הנכונות ולשמור על הילדים מחוץ למאבק בין המבוגרים.
לחזור לעצמך
אחרי הסערה הראשונה מגיע שלב של בנייה מחדש. זה הזמן לשאול: מה אני רוצה עכשיו? מה היה חשוב לי ונשכח? אילו חלקים בי התכווצו בתוך הקשר ומחכים לחזור?
בטיפול יש מקום לכאב, לאובדן, לתהליך האבל, ובמקביל אפשר להסתכל גם על העתיד ועל המטרות. גם מתוך אובדן אפשר לבחור כיוון, וגם בכאב אפשר למצוא משמעות.
בדידות וקשרים חדשים
אחרי פרידה, הבדידות יכולה להפתיע. גם נשים שהרגישו לבד בתוך הקשר מגלות שהשקט בבית מכביד. ערבים, חגים וסופי שבוע הם לפעמים הרגעים הקשים ביותר.
יש גם שינוי במעגל החברתי. חברים משותפים בוחרים צד, או פשוט נעלמים. זה כואב. מצד שני, זו הזדמנות לחזור לקשרים שהוזנחו ולפתוח מקום לאנשים חדשים. אין צורך למלא את החלל מהר. מספיק לא להסתגר לגמרי.
אם עולה רצון לקשר זוגי חדש, כדאי לתת לו זמן. לבדוק שהוא נובע מבחירה, ולא רק מפחד להיות לבד.
כלים שעוזרים בדרך
- לכתוב יומן, בלי לערוך ובלי לשפוט
- להשתמש ביצירה כדי לבטא את מה שקשה להגיד
- להיות בקשר עם אנשים שמקבלים אותך כפי שאת
- לא למהר לקבל החלטות גדולות כשהרגשות בשיא
- להתייחס לעצמך בחמלה, כמו שהיית מתייחסת לחברה טובה
על הכוח של כתיבה בתקופות כאלה אפשר לקרוא במאמר הכוח המרפא בשירים ובכתיבה.
אם הקשר שעזבת היה פוגעני, ייתכן שיש צורך בעיבוד עמוק יותר. כתבתי על כך במאמר מה קורה לי בתוך קשר רעיל.
לסיום
פרידה היא סוף של פרק, לא סוף של הסיפור. הנפש יודעת להחלים, גם אם זה לוקח זמן. ולפעמים, דווקא בתוך השבר, אישה פוגשת את עצמה מחדש.
אם את בתוך פרידה ומרגישה שקשה לך לבד, אשמח ללוות אותך בטיפול פרטני.
