פסיכותרפיה בגובה העיניים

אשה בשמלה סגולה עומדת בשדה פתוח בידיים פרושות לצדדים

תמצית מאמר

אחרי שנים של עבודה בטיפול באמנות ובגישות פסיכודינמיות, המפגש עם הגישה האדלריאנית הרגיש כמו הגעה הביתה. הטקסט מציג את עקרונותיה: פשטות ומעשיות, התמקדות בכוחות, שייכות, בחירה חופשית ושוויון, ומסביר מדוע אדלר הוא הרבה יותר מהדרכת הורים, פסיכותרפיה בגובה העיניים שמשלבת עומק עם כלים מעשיים.

לאחר שנים של עבודה טיפולית באמנות, עם גישות פסיכודינמיות ופסיכותרפיה, פגשתי את הגישה של אלפרד אדלר והרגשתי שהגעתי הביתה. למדתי את הגישה מד״ר אנאבלה שקד, מומחית לפסיכולוגיה אדלריאנית, והבנתי שאדלר הוא הרבה יותר מהדרכת הורים. זו גישה טיפולית בגובה העיניים, פשוטה אך עמוקה, שמאמינה בכוחות האדם וביכולתו לבחור ולשנות.

בהמשך הרחבתי את לימודיי גם ללוגותרפיה של ויקטור פרנקל. המפגש עם הגישה העמיק את תפיסתי לגבי חופש הבחירה, האחריות האישית והיכולת למצוא משמעות גם במצבים מורכבים. השילוב בין שתי הגישות מאפשר לי להתבונן באדם דרך כוחותיו, בחירותיו והאפשרויות הפתוחות בפניו.

קצת היסטוריה: מפרויד, אדלר ועד פרנקל

 

אלפרד אדלר היה ממייסדי הפסיכואנליזה לצד זיגמונד פרויד, אך בהמשך נפרדו דרכיהם בעקבות מחלוקת תיאורטית. אדלר פיתח את הפסיכולוגיה האינדיווידואלית, המדגישה את האדם כשלם, את תחושת השייכות שלו ואת יכולתו לנוע לעבר מטרותיו.

ויקטור פרנקל, מייסד הלוגותרפיה, מזוהה עם האסכולה הווינאית השלישית לפסיכותרפיה, אחרי הפסיכואנליזה של פרויד והפסיכולוגיה האינדיווידואלית של אדלר. פרנקל הושפע מהשיח הפסיכולוגי של זמנו, הכיר את עבודתם של פרויד ואדלר, ובהמשך פיתח גישה המדגישה את חיפוש המשמעות כמניע מרכזי בחיי האדם.

פרנקל הוסיף לשיח הטיפולי שפה של אפשרויות. גם כאשר נסיבות החיים אינן בשליטתנו, נותרת לנו האפשרות לבחור את עמדתנו כלפיהן. העבר הוא חלק מהסיפור שלנו, אך הוא לא חייב להיות כרטיס הכניסה שלנו לחיים ולא חייב להגדיר את מי שאנחנו.

מה יש בשילוב הגישות האלה שעובד?

הפשטות שעובדת

הגישה האדלריאנית פשוטה ופרקטית, אך גם עמוקה ויצירתית. היא מסייעת להבין את דפוסי ההתנהגות שלנו, לזהות מטרות ולבחון בחירות חדשות. לצד הבנת העבר, היא מתמקדת גם בהווה ובאפשרויות לשינוי.

אופטימיות והתמקדות בכוחות

הגישות רואות את האדם מעבר לקשיים ולתוויות. הן מדגישות את הייחודיות של כל אדם, את כוחותיו ואת יכולתו להתפתח. היא מבוססת על כבוד, קבלה והאמונה שאפשר ללמוד דרכים חדשות להתמודדות.

שייכות וקשרים אנושיים

לפי אדלר, תחושת השייכות והיכולת לתרום לאחרים הן מרכיבים מרכזיים בהתפתחות האדם. אנחנו זקוקים לקשרים, להכרה ולתחושה שיש לנו מקום בעולם. קשרים מיטיבים מאפשרים לנו לפתח ערך עצמי ולצמוח.

חופש בחירה ואחריות אישית

אנחנו לא בוחרים את כל מה שקורה לנו, אך יש לנו מרחב בחירה באופן שבו נתמודד עם הדברים. השינוי מתחיל בזיהוי הבחירות שלנו ובהבנה אילו מהן משרתות אותנו ואילו מגבילות אותנו.

לוגותרפיה: למצוא משמעות גם בתוך הקושי

 

הלוגותרפיה, שפיתח ויקטור פרנקל, מבוססת על ההנחה שהחיפוש אחר משמעות הוא מניע מרכזי בחיי האדם. משמעות אינה חייבת להיות דבר גדול או חד פעמי. היא יכולה להתגלות בקשרים שלנו, בעשייה, באחריות שאנחנו לוקחים ובאופן שבו אנחנו מתמודדים עם המציאות.

לא תמיד נוכל לשנות את מה שקרה לנו. עם זאת, נוכל לבחון מה אנחנו לומדים מהאירוע ואיזו עמדה נבחר כלפיו. המשמעות אינה מצדיקה את הסבל ואינה מבטלת אותו. היא מאפשרת לנו למצוא אפשרות לפעולה ולצמיחה גם בתוכו.

פרנקל הדגיש גם את הרוח האנושית, ממד באדם שאינו מצטמצם לגוף או לנפש. הרוח מבטאת את היכולת להתבונן בעצמנו, לבחור עמדה ולגלות כוחות גם מול נסיבות קשות. אפשר לדמות אותה לארון תרופות פנימי, שבו נמצאים משאבים שיכולים לסייע לנו להתמודד עם מכשולי החיים.

החיים הם המציאות שניתנה לנו, עם הקלפים שקיבלנו ועם האפשרות ללמוד כיצד לשחק בהם. הם לא הבטחה שהופרה. האחריות שלנו היא לפעול במקום שבו יש לנו השפעה ולבחור כיצד לחיות לצד מה שאינו בשליטתנו.

איך הגישות באות לידי ביטוי בטיפול?

 

בתהליך הטיפולי אנחנו בודקים יחד את דפוסי ההתנהגות, את הערכים, את האמונות ואת הבחירות שמעצבות את חיינו. אנחנו מזהים את הכוחות הקיימים באדם, מחפשים אפשרויות חדשות ובוחנים כיצד ניתן לפעול אחרת.

הגישה האדלריאנית מסייעת להבין את מטרותינו, את תחושת השייכות שלנו ואת האופן שבו אנחנו פועלים בעולם. הלוגותרפיה מוסיפה את שאלת המשמעות: מה חשוב לי? מה נותן לחיי כיוון? ואיזו עמדה אני יכול לבחור מול המציאות?

השילוב בין הגישות מאפשר להתבונן בקושי בלי לצמצם את האדם אליו. אנחנו לא מתעלמים ממה שקרה, אלא בודקים מה ניתן לעשות מכאן. הדגש הוא על טיפוח הכוחות והמשאבים הפנימיים, ועל מציאת אפשרויות חדשות להתמודדות.

בסופו של דבר: לא רק מה קרה לי, אלא מה אני בוחר לעשות עם זה

 

עבורי, אדלר ופרנקל מציעים שתי נקודות מבט משלימות. שתיהן מזכירות לנו שאנחנו יותר מהנסיבות שלנו, ושיש לנו יכולת ללמוד, לבחור ולהתפתח.

מה שקרה לנו הוא חלק מהסיפור, אך הוא לא חייב להגדיר את המשכו. בטיפול אפשר לזהות את הכוחות שכבר קיימים בנו, לגלות אפשרויות שלא ראינו קודם ולבחור צעדים שמתאימים לערכים שלנו.

אני מאמינה שטיפול טוב אינו עוסק רק בהבנת הקושי, אלא גם בהרחבת האפשרויות. הוא מאפשר לנו לפתח קשר עמוק יותר עם עצמנו, לקחת אחריות על מה שבשליטתנו ולבנות חיים שיש בהם שייכות, בחירה ומשמעות.

החיים אינם רק מה שקרה לנו. הם גם מה שנבחר לעשות עם מה שקרה.

רוצה לעבוד על זה בטיפול?

אם משהו במאמר הזה נגע בך, אפשר להמשיך ממנו לתהליך אישי. אני מלווה נשים, הורים ומטפלות בקליניקה ברמת השרון:

לתיאום שיחת היכרות
שלי צרפתי, מטפלת באמנות ופסיכותרפיסטית

על הכותבת: שלי צרפתי

מטפלת באמנות (M.A., לסלי קולג'), פסיכותרפיסטית בגישה אינטגרטיבית ומדריכה מוסמכת ביה"ת (מ.ר. 1295), עם למעלה מ-20 שנות ניסיון קליני. מטפלת בנשים, בהורים ובבני נוער בקליניקה ברמת השרון. עוד עליי

עוד מאמרים בנושא

מי מפחד מהדרכת הורים?
ידע וכלים למטפלים
שלי צרפתי

מי מפחד מהדרכת הורים?

הדרכת הורים היא מהמשימות המאתגרות בעבודה הטיפולית עם ילדים, אך טיפול בילד אינו יכול להתקיים בלי ההורים. המאמר, שנכתב למטפלים, מציע עשר עצות לעבודה משותפת: לראות בהורה שותף ולא בעיה, לפגוש אותו באמפתיה ובכבוד, להתבונן בכוחות המשפחה, לנהל דיאלוג במקום לחלק עצות ולהיעזר בהדרכה מקצועית.

לקריאת המאמר
בטח…אתה מוזמן להפנות אלי
ידע וכלים למטפלים
שלי צרפתי

בטח, אתה מוזמן להפנות אליי: על התאמה בין מטפל למטופל

מאמר למטפלים על המשפט האוטומטי "בטח, אתה מוזמן להפנות אליי". פניות שלא מתאימות פוגעות בטיפול ובמטפל. לפי אדלר, תחושת שייכות וערך חשובות גם למטפל, וכשההתאמה טובה הנוכחות בחדר מתחזקת. המאמר מציע דרכים פשוטות להגדיר את המטופל שמתאים לכם, ולמה מיקוד משפר את הקליניקה.

לקריאת המאמר
מבט מהצד על אשה שמדברת מול מטפל
ידע וכלים למטפלים
שלי צרפתי

הייתי שם: האם לשתף את המטופל?

מתי שיתוף אישי של המטפל מקדם את הטיפול, ומתי הוא מסיט את המוקד מהמטופל? לפי הגישה האינטרסובייקטיבית המטפל אינו "לוח חלק", ושיתוף מודע ומתוזמן יכול לחזק אמון. המאמר מציע מתי שיתוף עוזר, מה הגבולות שלו, מה עלול להשתבש, ושאלה מנחה אחת: את מי השיתוף משרת?

לקריאת המאמר
כלי נגישות