הוא פגע בך. את יודעת את זה. ובכל זאת את מתגעגעת, בודקת את הטלפון, מחכה להודעה. ואז את כועסת על עצמך: למה אני עדיין קשורה?
לתחושה הזאת יש שם: התקשרות טראומטית. זה קשר רגשי חזק שנוצר דווקא בתוך יחסים שיש בהם פגיעה חוזרת לצד רגעים של חום.
במאמר הזה אסביר בפשטות איך הקשר הזה נוצר, למה הוא כל כך חזק, ומה אפשר לעשות כדי להשתחרר ממנו לאט.
מה זו התקשרות טראומטית
התקשרות טראומטית נוצרת כשאותו אדם הוא גם מקור הכאב וגם מקור הנחמה. הוא פוגע, ואחר כך הוא זה שמרגיע. הוא מתרחק, ואחר כך חוזר.
כך המערכת הרגשית שלך לומדת לחפש דווקא אותו כדי להירגע. הקשר מרגיש כמו צורך, ולא רק כמו בחירה.
חשוב לדעת: התקשרות כזו יכולה להיווצר גם בקשרים אחרים, למשל עם הורה, עם חברה קרובה או במקום עבודה. היא לא שייכת רק לזוגיות.
חיזוק לסירוגין, בפשטות
המנגנון המרכזי כאן נקרא חיזוק לסירוגין. המשמעות פשוטה: הדברים הטובים מגיעים לפעמים, בלי שאפשר לדעת מתי.
יום אחד הוא חם ומפרגן. יום אחר הוא קר, מבקר או נעלם. את לא יודעת מה יהיה מחר. חוסר הוודאות הזה גורם לך להתאמץ יותר, לחכות יותר ולהיאחז ברגעים הטובים.
דמייני מכונת מזל. אם היא הייתה נותנת פרס בכל פעם, היה קל להפסיק. דווקא כי הפרס מגיע רק לפעמים, קשה לעזוב אותה. כך גם בקשר כזה.
ויש עוד משהו. אחרי תקופה של מתח, רגע של רוך מרגיש עצום. הגוף נרגע ואת נושמת. קל לבלבל את ההקלה הזאת עם אהבה, אבל לפעמים היא בעיקר הפסקה בכאב.
סימנים שאולי את בתוך התקשרות טראומטית
- את מגינה עליו בפני אחרים, גם אחרי שפגע בך.
- את מאשימה את עצמך בכל ריב.
- את מתגעגעת דווקא אחרי רגעים קשים.
- את חוזרת שוב ושוב, למרות החלטות לעזוב.
- את מרגישה שבלעדיו לא תהיי שלמה.
אם את מזהה את עצמך, זה לא אומר שאת חלשה. זה אומר שהקשר פעל עלייך בדיוק כמו שקשרים כאלה פועלים. עוד על הדינמיקה הזאת תמצאי במאמר מה קורה לי בתוך קשר רעיל.
הגוף זוכר
בטיפול אני שמה לב לא רק למחשבות, אלא גם לגוף. הגעגוע, הדחף לבדוק את הטלפון, הלחץ בחזה. אלה תחושות אמיתיות.
בעבודה בגישת ההתמקדות אנחנו לומדות להקשיב לתחושות האלה בעדינות, בלי להיבהל מהן ובלי לציית להן מיד. כך נוצר מרווח קטן של בחירה.
אני גם נעזרת בכלים יצירתיים. לפעמים ציור של הקשר, או של התחושה בגוף, מראה דברים שהמילים עדיין לא יודעות לומר. כשרואים את זה מבחוץ, קל יותר לקחת צעד אחורה.
איך מתחילים להשתחרר
- לקרוא לדברים בשמם: זה חיזוק לסירוגין, לא גורל.
- לכתוב רשימה של מה שקרה באמת, ולקרוא בה ברגעי געגוע.
- לצמצם מגע ככל שאפשר ובטוח.
- לחזור לקשרים שתומכים בך.
- להיות סבלנית. הקשר נבנה לאט, והוא גם משתחרר לאט.
אם הקול הפנימי שלך מאשים ונוקשה, אולי יעזור לך המאמר להתיידד עם הביקורת העצמית.
לסיום
הקשר שאת מרגישה הוא לא הוכחה לאהבה אמיתית. הוא הוכחה לכמה עמוק הדינמיקה הזאת נוגעת. ההבנה הזאת יכולה להוריד הרבה אשמה.
יש לי הסמכה לטיפול בנשים ביחסים רעילים, ואני מלווה נשים בתהליך הזה בעדינות ובקצב שלהן. אם את רוצה להתחיל, אפשר לקרוא על טיפול פרטני.
